ריצה בר-יוסף

ריצה בר- יוסף (לבית הנדלר) נולדה בירושלים ביום 17 בפברואר 1932.

ריצה הייתה חברה בתנועת בית"ר בירושלים, ומשם מצאה את דרכה אל האצ"ל. כינוייה במחתרת היה  אלינוער.

ריצה למדה בסמינר למורים, ובאצ"ל הוטלו עליה תפקידים רבים ומגוונים: להדריך קבוצות בני נוער בנושא מלחמות עמים לחירותם; לשלוח חומר הסברה של האצ"ל; להעביר בנסיעות באוטובוסים כסף מזומן מתל-אביב לירושלים; להעביר חומרים שונים לחדרים השכורים שבהם ערך האצ"ל פעולות הדרכה לחבריו או שמשם שידר את שידוריו המחתרתיים (ריצה זוכרת כי החדרים היו במאה-שערים, בנחלאות, מול מועדון "מנורה" [כיום "בית העם"], במרכז העיר, בכרם אברהם ובקריית-שמואל). כן   הייתה משדרת אחת לשבוע בתחנת השידור המחתרתית של האצ"ל "קול ציון הלוחמת".

בעת  מלחמת העצמאות, כשהעיר ירושלים הייתה מופגזת, העבירה ריצה תוך רכיבה על  אופניים ציוד רפואי לבית החולים של האצ"ל  ששכן בשכונת טלביה  (בניין בית החולים, בימינו ברחוב בלפור פינת סמולנסקין, שימש כמעונו של הגנרל הבריטי ברקר, מפקד הצבא הבריטי בארץ-ישראל. זה מכבר הוא משמש כמעון הרשמי של ראשי ממשלות ישראל, ובין דייריו היה ראש-הממשלה מנחם בגין).

עם קום המדינה עבדה כמורה, תחילה  במושב טל שחר, אחר כך במעברת תלפיות ובהמשך -  בבית הספר אגרון שבקריית יובל. אחר כך התמסרה להקניית הלשון העברית; עבדה באולפנים ואף  הייתה מנהלת אולפן.

ריצה נישאה בשנת 1952 לחבר האצ"ל מאיר בר יוסף (ראה עליו בנפרד), ולבני הזוג חמישה ילדים ועשרה נכדים.

הם גרים בירושלים.